הילדים ובני הנוער בישראל מבלים אחוז ניכר מזמנם בגלישה באינטרנט. 90 אחוז מהם מתקשרים בעיקר בווטסאפ, 71 אחוז בפייסבוק , 61 אחוז באינסטגרם ו-48 אחוז מעדיפים את הסנאפצ'אט, שם גם ברוב המקרים לא יתקלו במבוגרים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2016, מצביעים על כך שכל ילד רביעי במדינת ישראל נפגע מבריונות ופשיעה ברשת. שליש מהילדים חוו שיימינג.
תכנית "שומרי מסך" של רשת "אורט" בשיתוף עם אורטוב, Google ישראל, ג'וינט ישראל, המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ואיגוד האינטרנט הישראלי, מבקשת לענות על הצורך בגלישה בטוחה וסביבה וירטואלית נבונה. האמצעי נוער למען נוער. הכשרת בני הנוער להפוך לאוזן קשבת, לבצע הסברה פרונטלית וקמפיינים טכנולוגים, ולהוות כתובת אליה פונה ילד שנפגע מבריונות רשת. ההיגיון פשוט: מי יודע הכי טוב מה נכון עבור הנוער, אם לא בני הנוער בעצמם?
"שומרי המסך פועלים בהתנדבות מלאה שזה בפני עצמו מסר ערכי מהותי", מספרת אורלי אהרוני, מנהלת תכנית "שומר מסך" ברשת אורט, "התכנית נותנת מענה לילד שנפגע, שיהיה לו למי לפנות. המתנדבים נכנסים לכיתות, מעבירים סדנאות להורים, ומקיימים גם הסברה בקהילה. התכנית עובדת בשלושה מישורים: אוזן קשבת במודל אח בוגר ומלווה, הסברה לתלמידים, הורים ומורים וקמפיינים שיווקיים כגון סרטונים והפקות להעלאת המודעות".
"כשילד הופך לקורבן הוא קורבן בכל מקום"
ד"ר מירן בוניאל-ניסים, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת, חוקרת את תחום הפסיכולוגיה של האינטרנט ובודקת את מדד מוגנות ילדי ישראל במרחב הפיזי והווירטואלי. "בחוויה של הקורבן הבריונות מתקיימת בכמה מרחבים במקביל ולאורך כל היממה", מסבירה ד"ר בוניאל-ניסים, "ילדי ישראל כל הזמן רואים או חווים בריונות. כשילד הופך לקורבן בבית הספר זה בא לידי ביטוי גם בקבוצת ווטסאפ שנפתחת נגדו, בפוסט מכוער בפייסבוק או שצוחקים עליו בסנאפצ'אט עם תמונה מביכה. וזה קורה בכל מקום, בבית, בהסעה, בביה"ס, ואפילו בלילה כשהוא במיטה. אין הבדל בין המרחבים".
ממצאיה של ד"ר בוניאל-ניסים מצביעים על כך שאין היום אף מרחב שהוא נקי מבריונות עבור ילדינו וגם אם ילד אינו נפגע פיזית, הוא חשוף לבריונות והדבר משפיע עליו עמוקות. "אנחנו מעריכים כי ילדים שנמצאים בסביבה עוינת יפתחו סממנים של קורבן או בריון כדי לשרוד".
במחקר, נשאלו הילדים מדוע לא פעלו או דיווחו על חבר שנפל קורבן, והטענה שחזרה על עצמה הייתה שלא ידעו בדיוק מה לעשות ולמי לפנות. יתרה מכך, הספרות המחקרית מצביעה על כך שגם אם ילד כבר דיווח פעם אחת על בריונות, הסיכוי שידווח שנית נמוך.
הסרטון שזכה ל-800 אלף צפיות ולא הותיר עין יבשה
פרויקט "שומרי מסך" מבקש לאפשר לבני הנוער להיות חלק ממעגל החסמים והטיפול בתופעה. לקחת חלק באחריות אישית וקהילתית ולהפוך, לדוגמה, בעלת השפעה על חבריהם, דבר אשר מעצים את תחושת המסוגלות שלהם עצמם. בנוסף, המיזם מאפשר לתלמיד שנפגע בעבר, לעבור מהצד הקורבני, החלש, למקום של מי שמשפיע, מסביר ומלמד מתוך החוויה האישית שלו.
חגי לוינשטיין, תלמיד כיתה יב' באורט ימי אשדוד, מכיר את התחושה היטב, כמי שסבל בעבר מהצקות ברשת. בסרטון מרטיט לב הוא מספר על היותו זאב בודד שלא באמת בחר להיות כזה, אלא כי הלהקה דוחה אותו שוב ושוב. חגי מספר בקול שבור ובגוף ראשון את אשר הוא חווה ומרגיש: "אף אחד לא באמת מכיר אותי. אני שקוף", הוא אומר בסרטון, "אף אחד לא ישים לב אם לא אגיע לכאן מחר...אסור להיראות חלש, בחיים לא לוותר...ואם יהיה לי מזל, אני אפילו אחייך". הסרטון של חגי זכה למעלה מ-800 צפיות ואף עין לא נשארת יבשה.
גם אפיק חזן מגן יבנה יצר ביחד עם חבריו את השיר והסרטון "די לאלימות" במסגרת הפרויקט. לדבריו המטרה הייתה לגעת בבני הנוער באמצעות קליפ גרובי שמדבר אליהם בשפתם. "הייתי עד לבריונות וראינו פגיעה על שטויות", הוא מספר, "ילדים לא ששים לדבר על זה אבל אפשר להבין ולקרוא את המצב מההסתגרות והמבטים וזו טראומה שמשנה אותם לכל החיים".
חגי לוינשטיין מתאר את התהליך שעבר בעקבות פרויקט שומרי מסך:
תכנית "שומר מסך" מתנהלת בפריסה של 50 בתי ספר ופועלת זו השנה השישית ברשת אורט. מספר המתנדבים מונה כיום כ-1,000 בני נוער ולפני כשנתיים החלו ביישום מיזם המכונה "שומרי מסך ג'וניור", שמטרתו להכשיר שגרירים לתכנית האב בקרב תלמידי כיתות ה-ו' בבתי ספר שונים ברחבי הארץ. בימים אלה עובדים ברשת אורט גם על הקמת קבוצת "הורים למען הורים" שתסייע להורים להתמודד עם ילדיהם שנפגעו מבריונות וירטואלית.
"ערכנו סקר ושאלנו ילדים למי היו פונים במצב של בריונות נגדם". מספרת אורלי אהרוני, "רובם ענו לחבר טוב או לבן גילם, ולאו דווקא למורה, הורה, יועצת או מנהל. מכאן הסקנו שהחברים מבינים הכי טוב את המצוקות וההזדמנויות של המרחב הדיגיטלי לטוב ולרע".
בחודש פברואר האחרון נערכה ברשת תחרות בנושא גלישה בטוחה, אותה הוביל צוות "אורטוב". מדובר בתחרות סרטונים המתמקדת בתופעת הבריונות ובתחושות של הצד התוקף והמותקף באמצעות קמפיין יצירתי המקבל חשיפה גבוהה בקרב בני הנוער וברשתות. התוכן והביצוע של הסרטונים היה ע"י התלמידים עצמם, והקמפיינים הנבחרים השתתפו בתחרות ארצית. את המקום הראשון קטף הסרטון של אפיק, אביב ודניאל ,תלמידי שכבת יב'" מאורט נעמי שמר בגן יבנה, שבמרכזו השיר "די לאלימות", שיר ראפ המספר על תופעת הבריונות ברשת ותוצאותיה ההרסניות ופשוט מבקש די.
"די לאלימות, די לבריונות, די להתעללות, די להתעלמות,
די, די, די .
די להתנכלות, די לריקנות, די להתחבאות, די להסתתרות.
די, די, די .
די עם השיתוף, די עם הציוץ, די עם התיוג, די עם הפיסוק.
די לגרום לילד להרים ידיים בלי סיבה..."