פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שלום, סלאם: הרובוטים שמחברים בין צעירי ירוחם לילדי הבדואים

      "כל ילד שלישי לומד רובוטיקה, זה לא פרויקט אלא שיגעון עירוני", מספר עידו פרומר, העומד בראש מרכז המדעים של ביה"ס אורט ספיר. הכירו את הפרויקט החינוכי שמסייע לילדים בעלי צרכים מיוחדים, מקרב את הצעירים לבני גילם מהפזורה הבדואית ושולח אותם לתחרויות בינלאומיות

      פרויקט הרובוטיקה של אורט ישראל בבית הספר אורט ספיר בירוחם (יח"צ)
      פרויקט הרובוטיקה בבית הפסר אורט ספיר (צילום: יח"צ)

      יש ילדים שרוצים לנגן בגיטרה, יש כאלו שאוהבים לשחק כדורגל ויש כאלו שממש חולמים לרקוד. בירוחם לילדים יש רצון מיוחד – הם רוצים לבנות רובוטים: רובוטים שהולכים, רצים זורקים כדור או מתקנים את העולם.

      השיגעון התחיל כאשר חיפשו באורט ישראל דרך ללמד מדע וטכנולוגיה באופן חווייתי ולהגיע לכלל האוכלוסייה – משפחות עולים ומשפחות ותיקות, דתיים וחילונים, משפחות אמידות ומשפחות מחתך סוציואקונומי נמוך. עבודה בעזרת הידיים, למידה בפרויקטים והשתתפות בתחרויות, כך גילו, מובילות בסופו של דבר להצלחה, וההצלחה מאפשרת מוביליות חברתית.

      "ה'אני מאמין' של רשת אורט הוא מתן הזדמנויות לכל אזרח במדינת ישראל", מסביר מנכ"ל רשת אורט, צבי פלג, "ולכן נעשה הכול למען הילדים – בנים ובנות, בירוחם ובפזורה הבדואית - על מנת להעצים אותם, להעשיר אותם, בעברית ובערבית, ולתת להם את הכלים הטכנולוגיים והמדעים שיאפשרו להם לכלכל את עצמם בכבוד ולהשתלב בחברה באופן מיטבי".

      דוגמה ליישום "אני מאמין" זה אפשר לראות בפרויקט הרובוטיקה של רשת אורט ישראל בירוחם. באמצעות הפרויקט חוזקו הקשרים החברתיים בין תושבי היישוב ונוצרה תחושה קהילתית מזן חדש: במפגש של ילדי העיר אלה עם אלה ובמפגש ביניהם לבני גילם מהפזורה הבדואית, שהתאהבו אף הם ברובוטיקה. בעת בניית הגשר בין ילדי ירוחם לילדי הפזורה הבדואית נופלות גם חומות מגדריות: ילדות ונערות מצטרפות לתחום שנתפס באופן מסורתי כגברי. האהבה החדשה של צעירי היישוב היא גשר לעתיד, ומכמה בחינות – חינוכית, חברתית ותרבותית.

      פרויקט הרובוטיקה של אורט ישראל בבית הספר אורט ספיר בירוחם (יח"צ)
      נבחרת הרובוטיקה של אורט ספיר (צילום: יח"צ)

      "זה לא גימיק, הם פשוט הכי טובים בזה"

      "ילד שמקבל את הכלים האלו בשלב מוקדם יכול להתפתח ולהיות מהנדס אלקטרוניקה כשיהיה גדול. זה שהוא גדל בנגב, בירוחם, לא צריך להגביל אותו. להפך, זה צריך להיות יתרון", מסביר עידו פרומר, העומד בראש מרכז המדעים של בית הספר אורט ספיר. "בגיל הגן בונים הילדים מבנים מלגו ומוסיפים להם מנוע. עם השנים זה נהיה מורכב יותר, ובחטיבת הביניים הם מעבירים השתלמויות רובוטיקה למורים – בארץ וגם בחו"ל. זה לא גימיק, הם פשוט הכי טובים בזה".

      חלק מהותי בפרויקט של בית הספר אורט ספיר הוא החזרה של הידע הנרכש לקהילה. ראשית, באופן פנימי: כל תלמיד הוא גם המנטור של דור התלמידים הבא והעברת הידע לא פוסקת. "הפרויקט עובד כמו תנועת נוער", מספרת אדל ויצמן, שעולה השנה לכיתה י' בבית הספר אורט ספיר. "כשהייתי קטנה הדריכו אותי ועכשיו, בעזרת הניסיון שצברתי, אני עוזרת לילדים אחרים". שנית, מושקע מאמץ בקהילה המקומית ובקהילות סמוכות.

      מעבירים את זה הלאה

      "אנחנו מנסים להשתמש בידע שאנחנו צוברים כדי לשנות משהו סביבנו", מספר עמינדב פרוינדליך, העולה השנה לכיתה י"א בבית הספר אורט ספיר. "ב?2013 ביקשה אימא של מישהו מהקבוצה שניצור משהו שיעזור לה בתור פיזיותרפיסטית. כך נולד פרויקט 'בימבה': אנחנו לוקחים רכב צעצוע ממונע ומתאימים אותו לבעיה המוטורית של ילד עם צרכים מיוחדים. בין גיל שלוש לחמש ילדים מפתחים את תפיסת המרחב שלהם, ואם הם לא יכולים לנוע בכוחות עצמם משהו בהתפתחות הזו נפגע. המכוניות האלו מאפשרות להם לפתח אותה למרות המגבלה המוטורית הקשה. השנה הגענו ל?150 מכוניות".

      בשנים האחרונות, בהובלתו של פרומר, החלו הצעירים להפיץ את הידע גם לסביבה, בהדרכות באזור הערבה, במועצה האזורית רמת נגב ואף ברחמה – אסופת היישובים הבדואים הסמוכים לירוחם. בכל יום שישי יוצאים נערים ונערות מאורט ספיר כשבאמתחתם מחשבים ניידים, חתיכות לגו ומנועים, ועושים דרכם אל הילדים השכנים, כדי לחשוף גם אותם לפלא. אלה לא מבינים עברית ואלה לא מבינים ערבית, אבל לרובוטים זה לא ממש משנה.

      "זה מאפשר מוביליות חברתית ועוצר את הנשירה הגדולה מבתי הספר בגיל צעיר מאוד", אומר פרומר. "זה בונה גשרים, מפיל חומות, מכניס פרופורציות לחיים. אנחנו עושים את זה בהתמדה גדולה מאוד כבר שלוש שנים, וזה נותן לנו כמו שזה נותן להם".

      "הכי כיף בעולם לראות שהילדים מחכים ליום שישי", מספר עמינדב פרוינדליך. "אנחנו שכנים גיאוגרפית אבל מחשבתית פחות, והבנו שיש לנו פה אפשרות ליצירת גשר אמיתי. אנחנו מגיעים לרחמה ותושבי רחמה מגיעים אלינו. ההורים רואים מה הילדים עושים. מי היה מאמין? זה בכלל לא מובן מאליו".

      פרויקט רובוטיקה בבית הספר אורט ספיר שבירוחם (יח"צ)
      "אנחנו שכנים גיאוגרפית אבל מחשבתית פחות, והבנו שיש לנו פה אפשרות ליצירת גשר אמיתי" (צילום: יח"צ)

      גירל פאוור

      מכיוון שאי אפשר לדבר על מוביליות חברתית בלי להתייחס לסוגיית המגדר, בירוחם מעודדים את כולם להשתתף בפרויקט, וביתר שאת את הבנות. לכן פתחו בשבילן קבוצה ייעודית שמאפשרת להן לרכוש כלים ויכולות שבאופן מסורתי לא ניתנים להן בבית. "היינו צריכות ללמוד להשתמש בכלים כבדים, ולא ידענו להבריג בורג", מספרת אדל ויצמן. "זה היה מרתק. התחלנו ללכת ברחוב ולראות איך הכול בנוי ומורכב. משם עלינו לקבוצה מעורבת. הניסיון והביטחון העצמי שצברתי בקבוצת הבנות נתן לי המון". ויצמן צברה ידע עשיר כל כך שלאחרונה טסה למיאמי כדי ללמד בעצמה את מורי הקהילה היהודית ללמד רובוטיקה.

      הצלחת הפרויקט אינה מקומית בלבד. נבחרת הרובוטיקה של אורט ספיר מתחרה בתחרויות הבינלאומיות היוקרתיות של ארגון FIRST, שמייסדו הוא דין קאמן – ממציא הסגוויי. בתחרות האחרונה זכתה הנבחרת בפרס יוקרתי המעניק לה כרטיס כניסה אוטומטי גם לתחרות של השנה הבאה - הישג שאף נבחרת ישראלית לא זכתה בו בעבר.