הפיתוחים והאפליקציות שישנו לנו את החיים, או לפחות יצילו אותנו

לפני 17 שנה נפתחה ברשת תיכוני אורט המגמה המדעית?הנדסית והיא מופעלת כיום ב?32 בתי ספר ברחבי המדינה. הלימודים במגמה מבוססים על גישות חדשניות בהוראה ופיתוח זווית התבוננות טכנולוגית?חברתית בקרב התלמידים. למידה בדרך זו מפתחת אצל התלמידים זווית ראייה רחבה על תחומים מדעיים והנדסיים ומאפשרת להם בחירה מושכלת של תחום הדעת שבו ירצו להתמחות בלימודיהם האקדמיים. התוצאה: תלמידים מבריקים ויצירתיים שמנסים למצוא פתרונות לבעיות חברתיות ולמפגעים סביבתיים ולגמרי מצליחים. ליקטנו עבורכם כמה דוגמאות.

בשנים האחרונות הידלדלה באופן משמעותי ומדאיג אוכלוסיית הדבורים בעולם. תלמידי אורט עירוני ד' במודיעין מצאו פתרון יצירתי לבעיה: רחפן המזהה פרחים באמצעות מצלמה המחוברת אליו, נע לעברם ומאביק אותם באמצעות התקן האבקה המדמה את פעולת הדבורה.

"הדבורים אחראיות לכשליש מן המזון המיוצר בעולם והיעלמותן היא סכנה של ממש לתוצרת החקלאית", מסבירים התלמידים רון אלפי, שי בהונקר, נדב בלוגר, כרמי פרנק ומאי קצמן. "אין כיום פתרון יעיל לבעיה, עד כדי כך שחקלאים מאביקים את הפרחים ידנית".

הרחפן שבנו התלמידים מבוסס על בקר ומצלמה ומיועד להפעלה על ידי החקלאי. הוא ינוע מעל שורת צמחים עד לזיהוי פרח. כשתזהה המערכת פרח היא תתמקד בו, תנוע לכיוונו, ותעביר אבקנים ממנו לפרח אחר.

נהיגה בשכרות היא אחת הסכנות הגדולות בכבישים, והמאמצים הרבים של רשויות החוק למגר את התופעה אינם מספיקים. תלמידי תיכון אורט יגאל אלון ביקנעם נדרשו לסוגיה ופיתחו מערכת חיישנים המורכבת בפנים כלי הרכב, מזהה את רמת טשטוש הנהג על ידי בחינת תנועות העיניים שלו, נועלת את המנוע אם מתגלה בעיה ושולחת מסרון (להורים למשל) שבו מופיע מיקום כלי הרכב.

"אלכוהול הוא אחד הגורמים העיקריים לתאונות דרכים של נהגים צעירים", מסבירים התלמידים רועי לוי ואמיל זמטשקין, "כיום אין שום דרך למנוע מהנהג לנהוג לאחר שתיית האלכוהול, אלא רק מכשיר 'ינשוף' הבודק את כמות האלכוהול בגוף הנהג לאחר שעלה לכביש. זו סכנת חיים".

תלמידי אורט גרינברג בטבעון - גבריאל קאפח ויובל פוקס - פיתחו מערכת לאיתור כלי נשק. "בשנים האחרונות, בארץ ובארצות הברית, הרבה נשק חם מוחזק בחופשיות על ידי אנשים פרטיים למטרות הגנה. יש כאלה שבוחרים להשתמש בו למטרות פגיעה וחבלה ויש הגונבים את הנשק משומרי חוק", מסבירים התלמידים.

האביזר שפיתחו הוא תוסף תקשורת המוצמד לאקדח ומאפשר להבין אם האקדח נמצא בטווח שאושר על ידי בעל הנשק או שמא יצא ממנו. ביציאה מהשטח המותר יקבל בעל הנשק התראה. מנהלי האתרים הציבוריים יוכלו לעקוב אחר נשקים לא מאושרים באזורם.

בשנה האחרונה נאבקו תושבי טבעון בכוונת הרשויות לכרות את העצים בחורש המקיף את היישוב. מטרת הכריתה - להגן על היישוב מפני שרפות. תלמידי אורט ע"ש גרינברג בקרית טבעון הצטרפו למאבק למען שימור המתווה האקולוגי סביב ביתם באופן מיוחד ופיתחו מערכת לניטור שריפות המבוססת על אינפרה-אדום.

המערכת, שפיתחו עופר מגן, אוריה כהן אליה ואיתמר פטרפרוינד, מספקת את מיקום השריפה המדויק לכוחות הכיבוי ושולחת התראות גם לישובים הסמוכים למקור האש. היא כוללת מצלמות אינפרה-אדום הממוקמות בבתי התושבים ושרת מרכזי. השרת אוסף מידע מהמצלמות ובאמצעות עיבוד תמונה מזהה מוקדי שרפה. השימוש בבתי התושבים כמוקדי צילום מוזיל משמעותית את עלות המערכת ואחזקתה.

יום בהיר אחד אחד, במהלך ריצת בוקר, לקה המורה של התלמידים ניצן יוסף, תובל אליהו ורועי לזוק מבית ספר אורט אלון יקנעם בדום לב והתמוטט. מהירות האירוע והמיקום המבודד שבו רץ המורה לא אפשרו לו להזעיק עזרה. האירוע הטרגי השפיע עמוקות על תלמידיו, והם החלו לפתח מערכת המזעיקה עזרה רפואית במקרה של אירוע לבבי, ומופעלת ללא התערבות החולה. "לחצן מצוקה נייח או נייד דורש התערבות אקטיבית של המשתמש, וזו לא תמיד אפשרית", הם מסבירים.

המערכת שפיתחו התלמידים מורכבת מחיישן דופק, ג'ירוסקופ, בקר ואפליקציה. כאשר הבקר מזהה נתונים חריגים הוא מעביר אות לאפליקציה המותקנת בטלפון הנייד של המשתמש, וזו שולחת הודעה למוקד ההצלה ובה נתונים על מיקומו של האדם ומצבו.

גם בקריית טבעון מוטרדים התלמידים מסוגיית העזרה הראשונה לחולי לב. תלמידי כיתה י' אוהד רווה וניתאי אדלברג השתתפו השנה בקורס מגישי עזרה ראשונה, ובסיומו הרגישו כי אין להם מספיק כלים על מנת לבצע החייאה בזמן אמת. לזה הקדישו את פרויקט הגמר שלהם. הם גילו כי בישראל רק שישה אחוז מההחייאות המבוצעות בשטח מסתיימות בהצלחה, בעיקר בשל תזמון, ושעל פי ההערכות ניתן היה להציל עד 70 אחוזים מהחולים שנפטרו מדום לב אילו בוצעה בהם החייאה תוך ארבע דקות מרגע האירוע.

מערכת ההחייאה שפיתחו היא מוצר בצורת גשר המולבש על המטופל ומאפשר לאנשים מן השורה לבצע החייאה. המוצר מספק נתונים ומנחה את המשתמש לפעולות בקצב ובעוצמה הנכונים. המערכת מיועדת לשימוש ביתי ולשימוש במקומות ציבוריים כמו גנים, בתי ספר, מקומות עבודה ומפעלים.

רווה ואדלברג העפילו לשלב הגמר של התחרות "מדענים ומפתחים צעירים" במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים ובה הגיעו למקום השלישי. בספטמבר ייצגו את ישראל בתחרות האירופית באסטוניה ומחפשים כעת משקיע שיעזור להם לייצר את CPRBridge ולהציל את חייהם של רבים.